1. בפניי ערעור אשר הוגש על החלטת רשם בית המשפט השלום בבאר שבע, מיום 19.12.2010, כב' הרשם כפכפי, בתיק ת"ט 47123-02-10 ובש"א 4951/09, נשוא תיקי הוצל"פ מספר 14-15066-09-6 וכן תיק הוצל"פ 14-01158-10-3.
בהחלטות שעליהן מוגש הערעור, התקבלו התנגדויות לביצוע שטר שהגיש המשיב, בכל אחד מהתיקים האמורים. ההתנגדויות זהות.
המערער טוען כי יש לבטל את ההחלטה מיום 19.12.2010, לאפשר המשך הליכי גביה של השטרות בתיק ההוצל"פ.
מדובר בתיק הוצל"פ 14-15066-09-6 שבו הוגש לביצוע שיק על סך של 25,000 ש"ח, אשר ניתן למערער כחלק משכר טרחה, על פי הסכם מיום 31.8.2009, וכן תיק הוצל"פ 14-01158-10-3 אשר נפתח לגבית ביצוע שני שיקים נוספים, האחד על סך של 12,500 ש"ח והשני על סך של 6,000 ש"ח.
על פי טענות המערער, המשיב פנה אליו בסוף חודש אוגוסט 2009 וביום 31.8.2009 הוא חתם על הסכם שכר הטרחה ובוא התחייב לשלם לו 55,000 ש"ח בתוספת מע"מ עבור טיפול בתביעת רכוש וצו הגנה, בבית המשפט לענייני משפחה בבאר שבע. כן הוסכם על תשלום מקדמה של 5,000 ש"ח, מתן שיקים מעותדים על סך של 43,500 ש"ח, וכן בסיום הטיפול לשלם 6,500 ש"ח המשלימים - 55,000 ש"ח.
המשיב הודיע למערער על הפסקת הייצוג לאחר חודש, כאשר המערער כבר הספיק לבצע פעולות רבות ושונות בתיק והוא ביטל את השקים. השקים הוגשו לגבייה ללשכת הוצאה לפועל.
2. נימוקי הערעור הם כי כב' הרשם שגה שגיאה מהותית כאשר לא הגיע למסקנה, כי טענות המשיב אינן בגדר כישלון תמורה מלא, אלא כישלון תמורה חלקי, על סכום בלתי קצוב - טענה שאינה מהווה טענת הגנה בין צדדים קרובים.
השקים נתנו עבור שירותים משפטיים שונים, שנתן המערער למשיב וכב' הרשם קבע כי לפחות חלק מהתמורה ניתנה על ידי המערער. ניטען כי לא ניתן לכמת חלק זה בחישוב אריתמטי פשוט ולפיכך, אין מדובר בסכום קצוב.
ניטען כי כב' הרשם טעה כאשר לא יישם את ההלכה שבמצב של כישלון תמורה חלקי, בלתי קצוב, על מושך השטר לשלם את השטר, ואת המחלוקת שלו באשר לעסקת היסוד, ובענייננו השירות המשפטי של המערער, יש להעלות בהליך אחר.
נטען כי כב' הרשם טעה כאשר הסיק כי יש מקום לא לכבד את השקים, כי הטיפול המקצועי נגדע באיבו, גם אם המשיב סבר שטעה בכדאיות העסקה.
נטען כי כב' הרשם טעה כי לא נתן את דעתו לעובדה, כי לא ניתן לייחס כל שיק לשירות משפטי מסוים. בהקשר לכך גם נטען כי טעה כב' הרשם שלא נתן את דעתו לכך כי על מנת להוכיח שכל שיק ניתן עבור שירות משפטי נפרד, היה צריך להראות כי על כל שירות סוכם על שכר טרחה בנפרד.
טענה נפרדת היא שכב' הרשם שגה כאשר הגיע למסקנה לפיה הסכם שכר טרחה לא הוצג למשיב, וזאת חרף העובדה כי מדובר בדף אחד בו מופיעות שלוש חתימות של המשיב בתחילתו, באמצע ובסופו. המשיב אישר את חתימותיו ואישר כי קיבל את כל החומר המשפטי בעניינו, ואין לו כל טענה בעניין.
3. בסיכומיו טען ב"כ המשיב כי כנגד עילה שטרית, הנתבע זכאי לעלות נגד האוחז שעמו הוא כרת את עסקת היסוד, טענות הנובעות מעסקת היסוד ובכלל זה טענת קיזוז, בין קצובה ובין שאינה קצובה [רע"א 6250/98
Nordland Papier AG
נ' מפעלי יצור והוצאה לאור (ירושלים) מ.ס.ל בע"מ, פ"ד נג' (2) 274 (1999) (להלן:
"עניין-נורדלאנד") ] .
נטען על ידי ב"כ המשיב כי די בהגנה קלושה כדי לבסס את ההגנה כנגד השטרות. נטען כי המשיב פנה למערער לתת לו שירות משפטי בתיק תמ"ש, תביעה רכושית וצו הגנה בכל דרכי הפעולה האפשרויות בנסיבות שהוא כבר הורחק מביתו והוא הסכים לדרישות שכר טרחה מופלגות של המערער, אך בפועל המערער אך ורק התייצב לדיון אחד, בצו הגנה.
המשיב לא חלק ששילם 5,000 ש"ח וטען כי די בכך כדי לכסות את שכר טרחו של המערער. בסיכומי ב"כ המשיב נטען כי השקים המעותדים ניתנו בתנאי שינתן טיפול מלא בתביעה הרכושית שיוגש לבית משפט לענייני משפחה. אלא שלאחר מכן, שינה המשיב את דעתו והחליט שאיננו שבע רצון מהשירות המקצועי של המערער. ההחלטה הזו של המשיב הייתה כ-3 שבועות לאחר חתימת הסכם שכר הטרחה. ניתנה על כך הודעה למערער והמשיב פנה לייצוג על ידי עו"ד אחרת. ניטען כי בכך הסתיים השירות המשפטי שנתן המערער למשיב.
לא זו אף זו, נטען כי המערער סירב לתת למשיב את כתב ההגנה שהוא הכין, לטענתו. לפיכך נטען לכישלון תמורה, בהתייחס לשקים המעותדים. נטען לכישלון תמורה מלא, ונדחתה הטענה כי מדובר בכישלון תמורה חלקי, בלתי קצוב.
4. בסיכומיו המערער טען כי כשלון תמורה חלקי, איננו זהה לטענת קיזוז שכן טענת קיזוז מחייבת הודעה. נטען גם כי כב' השופט ברק, בפסק דין
בעניין-נורדלאנד קבע כי כישלון תמורה חלקי, על סכום בלתי קצוב, אינה טענת הגנה כנגד שטר.
לטענת המערער, גם המשיב הסכים כי הוא חייב סכום כסף למערער (
עמוד 1 לפרוטוקול בפני כב' הרשם כפכפי מול שורה 9). על כך הוא גם חזר בדברים שהוא כתב בתלונתו ללשכת עורכי הדין בכפוף לכך שהוא מתנגד לשלם את מלוא הסכום והוא אישר את מה שהוא כתב בתלונה בהיבט הזה (
עמוד 1 לפרוטוקול בפני כב' השופט כפכפי מול השורות 22-24). העיון בפרוטוקול מלמד כי המשיב אמר שאומנם כל מה שכתוב בתלונה הוא נכון, אך הוא לא אמר שמגיע למערער עוד כסף כי על מה שעשה המערער הוא קיבל את מה שמגיע לו.
5. בהחלטתו קבע כב' הרשם כפכפי כי בחקירה נגדית לא נסתרו הנסיבות בהן ביקש המשיב את הייצוג ע"י המערער, חתימת הסכם שכר הטרחה והעובדה שההסכם בוטל כעבור חודש. כב' הרשם העמיד את טענת ההגנה לבחינה - האם למרות חתימת המשיב על הסכם שכר הטרחה, המערער זכאי להיפרע מהשקים הנדונים, לאור שהשקים ניתנו לקבלת טיפול כולל בתביעה.